1תניא כוותיה שנויה כשיטתו של ר' אמי? והרי אין הדבר מפורש בברייתא. ומשיבים: דקתני ששנה שם בדברי ר' עקיבא: בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר. משמע שדברי ר' אליעזר מתייחסים ליבמה שעשה בה מאמר.2אי נמי מרישא או גם כן מתחילתה של הברייתא דקתני ששנה בה : משנכנסה לרשותו נגמרה לו. ואי ואם מדובר פה במקרה שלא קדיש קידש מאי מה לשון "נגמרה לו"? תפשוט מיניה תפתור ממנה שכאן מדובר ביבמה כשעשה בה מאמר.3ושואלים לעצם לשון הברייתא: מאי מה פירוש "וכשאר דברים כן נדרים" דקתני ששנה שם? מה הם אותם דברים? אמר רבא: הכי קתני כך שנה, כך משמעות הדברים: וכי אי אין אתה מודה שאין חייבין סקילה אם בא אדם אחר על יבמה, כפי שמתחייב מי שבא על נערה המאורסה? ואם כן אף בנדרים אין דין ארוסה ויבמה שווה.4אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא משנתנו גם כן מדוייקת אם מדקדקים בלשונה, שאף בה נאמרה סברה זו. ששנינו בה: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה.5א משנה האומר לאשתו "כל הנדרים שתדורי מכאן מעכשיו עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין" — לא אמר כלום. אמר לה "כל הנדרים שתדורי עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן מופרין" ר' אליעזר אמר: מופר, וחכמים אומרים: אינו מופר. אמר ר' אליעזר בהסבר שיטתו: אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור, כלומר, נדרים שכבר נדרה ואסורה בהם — לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור?6אמרו לו חכמים בתשובה: הרי הוא אומר "אישה יקימנו ואישה יפרנו" במדבר ל, יד ללמד: את שבא לכלל הקם, נדר כזה שאפשר להקים אותו, כלומר, נדר שנדרה כבר — הוא זה שבא לכלל הפר, אבל נדר שלא בא לכלל הקם — לא בא גם לכלל הפר.7ב גמרא איבעיא להו נשאלה להם ללומדים : לדעת ר' אליעזר, האם נדרים אלה שהוא מפר מראש מיחל חלין חלים הם לרגע אחד ואולם בטלין בטלים מיד לאחר מכן, או דלמא שמא לא חלין הם כלל? שכיון שהפירם לפני שנדרה אין להם תחולה כלל. ומסבירים: למאי נפקא מינה מה יוצא מזה למעשה, מה ההבדל אם הם חלים ובטלים או שאינם חלים כלל, שהרי בפועל אין להם כל קיום —
